דע מאין באת ולאן אתה הולך

ימי הביניים היו תקופה שנמשכה כ1500 שנים של היסטוריה אנושית, תקופה של חושך וכפייה. ממנה נותרו שרידים גם בתקופתנו, בצורות דת מקובעות. גם אצלנו, בישראל, יש מי שנתקעו בתקופה כזאת של ימי הביניים, בדת כפייתית שמונעת כל שאלה. אך מעניין לזכור שהיהדות הייתה תמיד דווקא נאורה – בכל תקופות ההיסטוריה והביאה לעולם ולעם היהודי הגות, מחשבה, מחקר;
שאלה שאלות, דרשה תשובות, הייתה שיתופית וקהילתית ותרמה בכך התפתחות האנושות כולה. עם קטן. היה זמן שבו קהילות מסוימות נאלצו להתבצר בתוך עצמן כדי לשרוד.

ילדים ספרדים קטנים בתקופת האינקוויזיציה קיבלו הוראה שלא לספור עוד כוכבים בצאת השבת כי אחרת יצאו להם יבלות על הידיים, ובתימן היו חייבים להמציא ריקוד במקום כדי לרקוד בסתר וכך נולד הצעד התימני. הם לא היו דתיים כפייתיים, הם לא חיו דת חשוכה וכובלת – הם היו אנשים חופשיים, נאורים, חכמים, שמחים, אך במקומות מסוימים נאלצו לכפות את אמונותיהם על ילדיהם כדי שלא לאבד אותם בתוך העמים בהם ישבו.

כך נולד החושך שקשור לאמונה והדת בתוך העם היהודי.
תקופת ההשכלה הוציאה את היהודים מהחורים, נתנה לצעירים היהודים את האפשרות לפרוץ את המבנה הגלותי האפור, והחלוצים שבחרו לבנות מחדש את ביתם הלאומי בישראל רצו לעקור מעצמם את כל סימני הגלות ולהוליד את ה"צבר", שמרגיש את שייכותו לעולם החדש, וגם לארץ ישראל, אבל בלי כל הקודש.
כך התחלנו לפספס את השורש שלנו, והיום, כמו אותם חלוצים שהתנערו מחבלי הדת הגלותית, אנחנו נמצאים במלחמה בין העבר והעתיד בזהות שלנו כיהודים. פשוט שמנו את המקור שלנו כעם בצד והתעלמנו ממנו.  היום בורחים מכל מה שמזכיר לנו דת, ובבורות עצומה שופכים את התינוק יחד עם מי האמבטיה – מתכחשים לתורה ולמסריה, וקוראים לכל דבר שיש בו מסורת ושורש יהודי בשם "הדתה". יוצרים אג'נדה חילונית שכופה את עצמה לא פחות מהכפייה הדתית, בשם הקידמה.
ולאן זה יוביל אותנו? האם העם הזה החזיק מעמד בכל הרדיפות והיסורים במשך 3500 שנים כדי להגיע לסופו ולהפוך ל"מדינה דמוקרטית הייטקיסטית ומדעית וליברלית" בעולם חסר שורשים?

וכל זה חייבים להתקדם? אבל, להתקדם למה?
אולי דווקא נתפקח ונבין שהפחד הזה, המרד הזה שיש בנו, היהודים החילוניים, שאולי נרגיש שונים – אז מה? –
כשנכיר יותר לעומק את מה שיש לתורת העם היהודי למסור לעולם? אולי הפחד הזה להיות שייך כי היום העולם הגלובלי מכוון אותנו להיות שווים – באמת?
האם להיות שווים זה אומר שכולנו נאמין באותו דבר ונעשה את אותם הדברים? ומי שלא יעשה את אותו הדבר כמו כולם – יכריחו אותו?
צריכה להיות התחברות עם העולם, צריכים לכוון לעולם חדש, אבל זה לא אומר שנוותר על האינדיבידואליות שלנו, לא כאנשים פרטיים ולא כעמים.
אפריקאיים לא יהיו אמריקאים, וגם ישראלים לא יהיו אירופאיים. וזה בסדר.

רק נכבד זה את זה.

זה כל מה שהתורה שלנו רוצה ללמד אותנו